ליפול למעלה

הכתיבה הפסיכואנליטית על גוף מייתרת, פעמים רבות, את מקומו של הגוף בטיפול כגוף חי, תופס ונע. שפה גופנית ופרקטיקות גופניות אינן חלק מהטיפול הפסיכואנליטי, אף שחוקרים רבים עסוקים בשאלת הפער שבין כתיבה על גוף לבין עבודה עם גוף נוכח בקליניקה. אסופת מאמרים זו מבקשת לצמצם פער זה; הכותבות והכותבים הם מטפלים בעלי סקרנות ערה לגוף ולגופניות והם נעים על המנעד שבין הגוף למילה – מחשיבה פסיכואנליטית על גוף, דרך הגוף כדימוי וכשפה ועד עבודה ישירה עם גוף בתוך חדר הטיפולים. הכותבות והכותבים, מענפי הטיפול השונים, מבקשים לנהל דיאלוג מפרה, חסר שיפוטיות, יצירתי וכן על טיפול ועל גוף. חלק מהדיאלוגים נכנסו לספר זה דרך שיחה בין מספר כותבים וכתגובה לפרק אחר. שיתופי פעולה אלו הם בבחינת סנונית ראשונה בכתיבה הישראלית על טיפול. קהל הקוראות והקוראים ייחשפו באסופה זו לגוף ידע תיאורטי (קליני-גופני) שאיננו בהכרח מוכר לקהל המטפלים העוסקים בטיפול נפשי. חלק מהכותבות והכותבים משתמשים בגופי ידע מעולמות אחרים כדי לייצר אינטגרציה בין העולמות, שהרי הכתיבה על גוף ועל גופניות היא תמיד ביחס לעולם.
מספר פרקים בספר יציגו עבודות מקוריות על גוף ופיתוח של מודלים גופניים כחלק מפסיכותרפיה (תמי פולק, אפרת שקד, אסי שורק, ירון מצליח, קרן צרפתי, יסמין גודר ושנער פנקס-סמט); פרקים אחרים יעסקו באפשרויות שונות של שפה גופנית (מירב רוט, אלינה שלקס, סנדרה הלוי); פרקים נוספים יציגו טיפול המשלב עבודה נפשית וגופנית (נועה אוסטר ורננה רייז, רונן לוי, שמית קדוש, סמדר אלעד, רם מצליח-אתקין).
ספר זה מבקש להרחיב ולאתגר את השיח על גוף כחלק מטיפול פסיכותרפויטי; לתת השראה לקהל הקוראות והקוראים; ולצמצם את הדיסוציאציה המובנית שיש בטיפול, שבו הגוף הפיזי איננו נוכח.

על העורכת
ד"ר (PhD) שנער פנקס-סמט, ביבליותרפיסטית, פסיכותרפיסטית פסיכודינמית וגופנית, חוקרת גוף, מרצה בתוכניות שונות, עוסקת באופנים שונים של גוף וגופניות כחלק מהטיפול הפסיכודינמי.