תגידי שאני האחד

שיבון דיוויס

הוצאת לבבות

ז'אנר: רומנטיקה

אני מאוהבת עד מעל הראש בחבר הכי טוב שלי. למרות שאני לא יכולה להצביע בדיוק על הנקודה שבה ריב לנקסטר הפך להיות כל עולמי.
האם זה קרה כשהיינו ילדים קטנים, כשגדלנו יחד אחרי שאימו של ריב מתה במהלך לידתו ואבא שלו ממש התפרק לאחר מכן? או אולי כששרבטתי את שמו ביומן בית הספר שלי כשהייתי בת עשר? אולי זה קרה כשהפכנו לחבר וחברה בגיל ארבע־עשרה, או כשנפטרנו מהבתולין שלנו בגיל שש־עשרה, נשבעים להיות יחד לנצח?



אני הייתי שם כשכוכבו החל לזרוח — כמו שתמיד ידעתי שיקרה — ולא היה אדם גאה יותר ממני בכל העולם כולו.

כילדה יחידה של זוג הזהב של הוליווד, חייתי את חיי תחת אור הזרקורים מספיק זמן כדי לדעת שזה לא מה שאני רוצה בעתיד שלי, אבל הקרבתי את הרצונות של עצמי, משום שהאושר של ריב היה הכול בשבילי.

עד שהוא ריסק את ליבי לחתיכות קטנטנות, ואילץ אותי לטוס למרחק של חצי־עולם רק כדי להימלט מהכאב המוחץ.

ההזדמנות ללמוד בטריניטי קולג' הגיעה ברגע המושלם, ואני קפצתי על ההזדמנות ללא היסוס. לו ידעתי שהגורל יתערב בחיי, ייתכן שהייתי בוחרת אחרת, אך עתידי נחתם ברגע שהנחתי את עיניי עליו.



דילן או'דונהו היה ניגודו הקוטבי של ריב בכל מובן, ואולי זאת הסיבה לכך שנמשכתי אליו. הוא היה האפלה אל מול האור שלי. הקוץ שננעץ בי, מרגיז אותי עם הבוז הקר, הפזיזות הפרועה והזעם הבוער שהסתתר עמוק בתוכו, הוא זה שדיבר אל החלק הדומם שבתוכי. ויחד עם זאת, דילן הראה לי איך זה לחיות באמת. הוא פקח את עיניי לאפשרויות אינסופיות.

מה שקרה לאחר מכן היה בלתי נמנע, ואני יכולה להאשים רק את עצמי. הוא הזהיר אותי, וידעתי שההקלה שלי היא זמנית בלבד, משום שיש גבול עד לאן אני יכולה לברוח. במיוחד כאשר הגורל עדיין לא סיים לשחק בי.



תגידי שאני האחד הוא הספר הראשון בדואט כל כולי. אי אפשר לקרוא אותו כספר בודד, והוא מסתיים בקליף־האנגר. זה רומן רומנטי באורך מלא, מרגש וסוחף.


מומלץ לקוראים מגיל שמונה־עשרה ומעלה.