הרקמה שבינינו

גילה בלפר

הוצאה עצמית

ז'אנרים: עיון, פרוזה

מי מאתנו אינו עובר משבר בחיי הנישואים שלו? ספרה של גילה בלפר הרקמה שבינינו, נושא בשורה על האפשרי בבניית קשרים משמעותיים בחיים בשניים, והוא נע בין פרוזה - סיפורה האישי והמרגש של המחברת, לבין ספר עיון - המודל הטיפולי שיצרה ומשמש אותה בהצלחה כמטפלת בזוגות.
לצד סיפורי המקרה המובאים בספר, חושפת המחברת בגילוי לב את האופן בו חוותה ותפסה מערכות יחסים לאורך השנים, כמו גם את המשבר שעבר עליה עם בעלה, ובכך מאתגרת את מהות הקשר המתקיים בדרך כלל, בין מטפל ומטופל.
הקוראים יוצאים נשכרים פעמיים: הם עדים לתהליך ההתפתחות שכל אחד מאתנו עובר בתוך מערכות יחסים, ובנוסף לכך, לחוויה הרגשית והסיפורית. הם מקבלים גם כלים ראשוניים ותובנות שיסייעו להם בשיפור מערכות היחסים הקיימות בחייהם בכלל, ועם בני הזוג בפרט.
המודל הטיפולי המקורי שיצרה בלפר, הוא תולדה של גילוי אישי והוא אשר סייע לה לבנות ולחדש את מערכת היחסים עם בעלה.

המודל מבוסס על רקמת החיבור שבגוף האדם – רקמה התומכת באיברי הגוף, מחברת בין האיברים ומפרידה ביניהם, והוא מדמֶה אותה למרחב המתקיים בין אנשים במערכות יחסים; כפי שלכל איבר יש אפיון משלו, העומד בפני עצמו, ובזכות רקמת החיבור הוא מקיים תקשורת עם איברים אחרים ושיתופי פעולה בתוך גוף אחד שלם, כך גם אצל בני האדם - אם נשכיל לראות את עצמנו כחלק הפועל עבור משהו שלם וגדול יותר מכל אחד מאתנו בנפרד, תוך קבלה עצמית ושמירה על עצמיותנו, אזי הזוגיות שלנו תהפוך למצע פורה המאפשר צמיחה אישית.

הספר הוא בסיס חיוני לאלו מאתנו המעוניינים לבנות ולקיים מערכת יחסים משמעותית.

גילה בלפר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שמאחוריה למעלה מ-30 שנות ניסיון בהתערבויות טיפוליות, מנחה ומטפלת ביחידים ובזוגות, למדה טיפול זוגי, אימאגו, את תרפיית הגשטאלט, למדה ולימדה NLP ודמיון מודרך. בעבודתה היא משלבת את השיטות הטיפוליות ומתאימה אותן למטופליה, ומעבירה סדנאות והרצאות בנושא מערכות יחסים. בלפר היא תושבת הנגב, נשואה ואם לשתי בנות. "הרקמה שבינינו" הוא ספרה הראשון.

"שילוב מרתק בין האישי למקצועי המדעי והסיפורי".
פרופסור ורד נבו סלונים, אוניברסיטת בן גוריון.

"ספרה של גילה בלפר מרשים, אמין. הרגישות והכנות מאפשרים להציג בחדות סיטואציות, מצבים משפחתיים ואנושיים. המטפורה - רקמת החיבור מתאימה מאוד למודל כפי שהוא מוצג בספר".
פרופסור יצחק בן מרדכי, אוניברסיטת בן גוריון.